“What will Survive”

Moshe Gershuni, A Year since His Death

Curators: Uri Gershuni. Aram Gershuni, Atar Eshel

19.1.2018 – 10.3.2018

Opening Reception: Saturday, 20.1.2018 from 12-2 PM.

It has been a year now. Moshe Gershuni the man is no longer here, save in the memory of those who loved him, of his darlings and those who cherished him, still perplexed by the resounding absence of his presence, indeed, the presence that his absence has come to command.
All that remains is Gershuni the artist and his art – an art that, having left its distinctive mark, continues to thrill and to throb at the heart of Israel’s artistic and cultural field.
To mark a year to his death, Gershuni’s three children – Uri, Aram and Atar – teamed up with Givon, his primary gallery, in curating a show of his works, the first since his departure. The three plunged themselves into his estate, each retrieving an ensemble of works. Laden with childhood memories, anecdotes and private connotations, the show they put together still provides a one-of-a-kind cross-section of the entirety of Gershuni’s lifelong oeuvre: early and late works in painting and conceptual work alongside figurative drawings and ceramics.
And, it might very well be that, in looking at this significant oeuvre from a deeply private standpoint, once more we are able to find, in Philip Larkin’s words, “our almost-instinct almost true: what will survive of us is love.

—————————————————————————————————————————————————————————————–

“מה שנותר”

משה גרשוני, שנה למותו

אוצרים: אורי גרשוני, ארם גרשוני, עתר אשל

19.1.2018 – 10.3.2018

פתיחה: יום שבת, 20.1.2018 מ 12:00-14:00

שנה חלפה. משה גרשוני האדם איננו עוד, זולת זיכרון צרור בליבם של אוהביו, יקיריו ומוקירי-זכרו הרבים, שנוכחותו הנעדרת, והיעדרותו הנוכחת של גרשוני, ממשיכות לתעתע בהם
מה שנותר הוא גרשוני האמן, ואמנותו, שהשאירה את חותמה המובהק, וממשיכה לפעום ולהפעים, בליבה של העשייה האמנותית והתרבותית בישראל
לציון מלאת שנה למותו של משה גרשוני, חברו שלושת ילדיו –אורי, ארם, ועתר – לגלריית הבית שלו – “גבעון” – לאצירת תערוכה: ראשונה בלעדיו. לצורך זה צללו השלושה אל תוך העיזבון ושלו ממנו כל אחד מקבץ עבודות. המבחר שנוצר טעון בזיכרונות ילדות, בסיפורים ובאסוציאציות אישיות, ועם זאת מהווה חתך-רוחב יוצא דופן של מכלול יצירתו של גרשוני: ציורים מוקדמים ומאוחרים, עבודות מושגיות לצד רישומים פיגורטיביים וקרמיקה
וייתכן שההתבוננות בעבודתו המהותית של גרשוני מנקודת ההשקפה האישית כל-כך הזו מאפשרת להיווכח, שוב, (במילותיו של פיליפ לארקין) שה כמעט-אינסטינקט שלנו הוא כמעט-נכון: מה שיוותר מאיתנו היא האהבה

————————————————————————————


Moshe Gershuni, Untitled, 1992, charcoal and oil paint on paper, 124×163 cm
משה גרשוני, ללא כותרת, 1992, פחם וצבעי שמן על נייר, 124/163 ס׳מ

————————————————————————————


Moshe Gershuni, To you, Streichman, 1988, Glass paint and varnish on paper, 133×183 cm
משה גרשוני, לחייך שטרייכמן, 1988, צבעי זכוכית ולכה על נייר, 133/183 ס׳מ

————————————————————————————

Press
TimeOut Israel, “What Is Left” / Moshe Gershuni, (English, link) – here
The Window, “אבות ובנים – על שתי תערוכות וגרשוני”, Smadar Sheffi, (Hebrew, link) – here
Haaretz, Closing One Eye. Uzi Tzur (Hebrew, download) – here
Haaretz, ראיה חותכת. Tal Niv (Hebrew, download) – here

————————————————————————————

Installation views

Comments are closed.